אגרת מנכ”ל העמותה לרגל יום הזיכרון תשפ”ד

חברים יקרים,
יום הזיכרון כבר בפתח ובחרתי הפעם לשתף אתכם במפגש יוצא דופן שהתקיים בחודש שעבר בארה״ב. 
לעמותת העטלף יש אגודת ידידים בארצות הברית הנקראת American Friends of Israeli Navy Seals (AFINS).
שיתוף הפעולה שלנו עם AFINS הוא הדוק מאוד. בכל שנה מארגנת AFINS מספר מפגשים, אליהם מוזמנים  בוגרי היחידה לספר על שירותם הצבאי, על מבצעים שמותר לספר עליהם, גילוי גבורה וחוויות לחימה. 

לפני מספר שבועות בלוס אנג’לס ובניו יורק התקיימו שני מפגשים יוצאי דופן, בהם השתתפו נציגי משפחות השכול. איה ושמוליק אליה, אחותו ואביו של איתמר אליה ז”ל, שנפל בחודש ספטמבר 1997 במבצע “שירת הצפצפה” באנצרייה ומלכי גינסברג אלמנתו של סא”ל אלי גינסברג ז”ל, שנפל בשביעי באוקטובר 2023 בקרב בבארי. בפעם הראשונה חברינו התומכים הנאמנים שלנו בארצות הברית, זכו להכיר את מי שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו; נציגי משפחות השכול.  

בלוס אנג’לס ובניו יורק הוקרן סרטה של איה אליה “דפיקה בדלת”. בניו יורק בתום ההקרנה, נערכה שיחה בין איה אליה ומלכי גינסברג, בה הן סיפרו בין השאר על הרגע שבו צוות המודיעים דופקים על דלת בית המשפחה ובפיהם הבשורה המרה על נפילתו של יקירם. האם אפשר בכלל להתכונן לדפיקה הזאת על דלת? איך אפשר להמשיך הלאה אחרי שמקבלים את הבשורה המשנה את החיים לעד?

אי אפשר לדבר השנה על יום הזיכרון בלי להזכיר את שעברנו בחודשים האחרונים. בשבעה באוקטובר התעוררנו כולנו כמו רבים אחרים למציאות חדשה וקשה. מציאות בה הכוחות הסדירים והמילואים של שייטת 13 לוקחים חלק בלחימה והעמותה עושה ככל יכולתה כדי לסייע למשפחות השכול, לפצועים, למשפחות חיילי המילואים הנמצאים בעורף, ליחידה במלחמה ובכל מה שצריך, ובנוסף הפעילות שלנו למען החברה הישראלית נמשכת אף היא. 

כמו רבים מדי במדינתנו, גם קהילת העטלף ספגה אבדות קשות. החל מתחילת הלחימה איבדנו שישה מחברינו. עמית וקס שנהרג בהגנה על ביתו בהתקפה הרצחנית על מושב נתיב העשרה, עדי דגן שנהרג בהתקפה הרצחנית על קיבוץ בארי, אופק רוסו ואלי גינסברג שנפלו בקרב לחילוץ אזרחים בקיבוץ בארי, יוסי טהר שנפל בעת מילוי תפקידו ויוסף אבנר דורן שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.

מיד אחרי קבלת הבשורה המרה, הגיעו נציגי העמותה למשפחות לסייע ולעזור בכל מה שאפשר יחד עם חבריהם הקרובים של הנופלים כדי ללוות ולעטוף את בני המשפחות ולהזכיר להם שהם לא לבד. 

גם השנה ביום הזיכרון, נגיע לבתי העלמין השונים ברחבי הארץ, לקבריהם של 131 חללי היחידה. נכבד את זכרם של חברינו שלא זכו לחזור לבתיהם ולמשפחותיהם בתום הקרבות, האימונים ואלו שנפטרו בעקבות מחלתם, נכותם והצלילות במימי נחל הקישון. אנחנו זוכרים את רעינו לנשק ומתגעגעים אליהם. לא שוכחים את משפחותיהם כל ימות השנה, גם שנים אחרי לכתם. אנחנו שומרי הזיכרון של חברינו שלא איתנו. תמיכה, עזרה וסיוע לבני משפחות השכול של היחידה הם תמיד חלק משמעותי מיעדי ופעילות עמותת העטלף.
יום הזיכרון השנה ויום העצמאות ה- 76 של מדינת ישראל יהיו השנה קשים וטעונים במיוחד. לבתי הקברות הצבאיים והאזרחיים נוספו השנה לא מעט קברים חדשים. בבתי החולים מאושפזים לא מעט פצועים. גם יום העצמאות ה- 75 למדינה, בשנה שעברה, צוין ונחגג בצל מחלקות וסערות. אולם השנה נציין את יום הזיכרון ואת יום העצמאות בעצב רב. 

בזמן שאיגרת זאת נכתבת אליכם, החטופים עדיין בעזה, מפוני הצפון והדרום עדיין לא חזרו לבתיהם וסיומה של הלחימה לא נראה באופק. 
בימים אלו, רבים מאיתנו מתקשים למצוא גאווה, נחמה ותקווה. אבל ולמרות זאת, בימים קשים אלו אנחנו, חברי עמותת העטלף, יכולים להיות גאים בעשייה שלה בזירה הצבאית ולמען החברה האזרחית. יותר מכל אנחנו צריכים לזכור עד כמה העשייה שלנו חשובה וחיונית לעתידה של מדינת ישראל. 
אף פעם זה לא יותר מדי להגיד לכם תודה על כל מה שאתם עושים.
בתקווה שימים טובים יותר יגיעו במהרה.

שלכם, 
טל ברמן, מנכ”ל עמותת העטלף.

דילוג לתוכן